כאשר פגשתי אותם בהתחלה, חשבתי שיהיה אחלה.
פגישה נוחה וניחוחה ונמכור את הדירה לאנשים נחמדים.
אבל מיום ליום זה נעשה מעצבן יותר, עם יותר מתחים והיום הגעתי למצב שאני כבר לא יכולה יותר.
מצד אחד - עלינו לעשות את המקסימום על מנת להתקדם קדימה, למכור את הדירה הזו ולהתקדם לדירה הבאה.
מצד שני התהליך כל כך קשה לי שכבר ממש אני לא יודעת מה לעשות.
הזוג שרוצה לקנות את הדירה עכשיו אולי נתן מחיר נוח אבל בשילוב של המון פריטים ורהיטים.
עכשיו עשיתי חישוב, אם נתייחס אליהם כיד שנייה זה כבר 12K ובעלי היקר תמיד שוכח שאנחנו נצטרך לקנות את הכל חדש.
זהו, אני רוצה לשחרר את זה. זה יום אחרון. אולי זה יצליח ואולי לא.
אני יודעת שגם אם העורך דין יצליח לדבר איתה (למרות שאני סקפטית ברמות קשות)
עדיין כל הזמן הזה יהיה לנו טעם רע בפה.
אבל אני גם יודעת שכמו כל דבר, הכל זמני.
כשאנחנו נשב בבית החדש עוד חצי שנה כבר לא ממש יהיה אכפת לנו.
כמו ששכחתי מאוד מהר את הדירות הקודמות שגרתי בהם אני אשכח גם את זו.
למרות שבסך הכל התרחשו כאן דברים נהדרים. צמחנו, שמחנו, גדלנו.
הבעיה הגדולה היא הבנייה הלא נפסקת מסביבנו.
מהצד השני אנחנו גם צריכים לקנות דירה. הדירה שיחידה שאהבתי יושבת בבית מקסים בתוך עשרות בניינים לא כל כך מקסימים. גם בבית זה אני רואה שקנו את המגרש ליד ועומדים לבנות שם דופלקס. שזה לפחות עוד שנה בנייה. אז לא בטוח שאני רוצה לעבור במאתר בנייה אחד לאחר.
המרפסת מדהימה אבל משקיפה לגגות של בתים ישנים. לא מראה מהמם במיוחד :)
אבל מצד שני היא פתוחה עד האופק ומאפשרת פרטיות מלאה. אין הרבה כאלה היום אם יש בכלל.
כל דירה שנמצא יש בה יתרונות וחסרונות.
לא נשאר עוד הרבה זמן ללידה וכל הנושא הזה ממש לא עוזר לי.
חמי צודק, אני צריכה לסיים את כל נושא מכירת הדירה ורכישת דירה חדשה עוד החודש.
הרי יש עוד המון דברים לדאוג להם ועם תינוק בין 0 זה יהיה ממש קשה לי.
צריך לקנות רהיטים חדשים ועוד הרבה דברים.
וברקע עומדת העבודה. העסק, מה אני הולכת לעשות עם זה אני ממש לא יודעת.
רוצה לסיים השבוע הזה בהרגשה אחרת.
לדעת שמכרנו את הדירה הזו וקנינו דירה חדשה.
לדעת שאנחנו לקראת דרך חדשה.
לדעת שאני הולכת להתקדם בחיים. שאגוזי הולך לגדול בבית אחר עם שקט, אוויר, מעלית וחנייה.
אני יודעת שיש קצת בעיה אנרגטית בבית הזה וזה עוד סיבה שאני רוצה חדש.
חוץ מזה, אני ממש רוצה להפסיק לדבר על זה. זה כבר ממש לא נוח לי לכעוס על הקונים הסופר מעצבנים האלו.
אני רוצה לשחרר את זה, להירגע, לנשום, לפתוח את הראש ולהיות מוכנה לקבל רק את מה שמתאים ונכון לחיים שלי.
חבל שנפלנו על סוג כאילו תמים עם עו"ד מפלצת
פגישה נוחה וניחוחה ונמכור את הדירה לאנשים נחמדים.
אבל מיום ליום זה נעשה מעצבן יותר, עם יותר מתחים והיום הגעתי למצב שאני כבר לא יכולה יותר.
מצד אחד - עלינו לעשות את המקסימום על מנת להתקדם קדימה, למכור את הדירה הזו ולהתקדם לדירה הבאה.
מצד שני התהליך כל כך קשה לי שכבר ממש אני לא יודעת מה לעשות.
הזוג שרוצה לקנות את הדירה עכשיו אולי נתן מחיר נוח אבל בשילוב של המון פריטים ורהיטים.
עכשיו עשיתי חישוב, אם נתייחס אליהם כיד שנייה זה כבר 12K ובעלי היקר תמיד שוכח שאנחנו נצטרך לקנות את הכל חדש.
זהו, אני רוצה לשחרר את זה. זה יום אחרון. אולי זה יצליח ואולי לא.
אני יודעת שגם אם העורך דין יצליח לדבר איתה (למרות שאני סקפטית ברמות קשות)
עדיין כל הזמן הזה יהיה לנו טעם רע בפה.
אבל אני גם יודעת שכמו כל דבר, הכל זמני.
כשאנחנו נשב בבית החדש עוד חצי שנה כבר לא ממש יהיה אכפת לנו.
כמו ששכחתי מאוד מהר את הדירות הקודמות שגרתי בהם אני אשכח גם את זו.
למרות שבסך הכל התרחשו כאן דברים נהדרים. צמחנו, שמחנו, גדלנו.
הבעיה הגדולה היא הבנייה הלא נפסקת מסביבנו.
מהצד השני אנחנו גם צריכים לקנות דירה. הדירה שיחידה שאהבתי יושבת בבית מקסים בתוך עשרות בניינים לא כל כך מקסימים. גם בבית זה אני רואה שקנו את המגרש ליד ועומדים לבנות שם דופלקס. שזה לפחות עוד שנה בנייה. אז לא בטוח שאני רוצה לעבור במאתר בנייה אחד לאחר.
המרפסת מדהימה אבל משקיפה לגגות של בתים ישנים. לא מראה מהמם במיוחד :)
אבל מצד שני היא פתוחה עד האופק ומאפשרת פרטיות מלאה. אין הרבה כאלה היום אם יש בכלל.
כל דירה שנמצא יש בה יתרונות וחסרונות.
לא נשאר עוד הרבה זמן ללידה וכל הנושא הזה ממש לא עוזר לי.
חמי צודק, אני צריכה לסיים את כל נושא מכירת הדירה ורכישת דירה חדשה עוד החודש.
הרי יש עוד המון דברים לדאוג להם ועם תינוק בין 0 זה יהיה ממש קשה לי.
צריך לקנות רהיטים חדשים ועוד הרבה דברים.
וברקע עומדת העבודה. העסק, מה אני הולכת לעשות עם זה אני ממש לא יודעת.
רוצה לסיים השבוע הזה בהרגשה אחרת.
לדעת שמכרנו את הדירה הזו וקנינו דירה חדשה.
לדעת שאנחנו לקראת דרך חדשה.
לדעת שאני הולכת להתקדם בחיים. שאגוזי הולך לגדול בבית אחר עם שקט, אוויר, מעלית וחנייה.
אני יודעת שיש קצת בעיה אנרגטית בבית הזה וזה עוד סיבה שאני רוצה חדש.
חוץ מזה, אני ממש רוצה להפסיק לדבר על זה. זה כבר ממש לא נוח לי לכעוס על הקונים הסופר מעצבנים האלו.
אני רוצה לשחרר את זה, להירגע, לנשום, לפתוח את הראש ולהיות מוכנה לקבל רק את מה שמתאים ונכון לחיים שלי.
חבל שנפלנו על סוג כאילו תמים עם עו"ד מפלצת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה