כבר ארבעה ימים שאני לא מצליחה לישון כמו שצריך. מנסה לתרץ את זה "אולי זה בגלל ההריון" אבל יודעת שזה בגלל הבית.
כל בוקר אני קמה ואני אומרת, אולי אני אכתוב על זה, אנקה את זה מהמחשבות, אבל יודעת שזה חזק ממני, לא משנה כמה אני אקליד את זה זה עדיין יהיה לי בראש. מרגישה שכל כך הרבה דברים לא נכונים.
העורך דין
לא יודעת אם הוא בכלל טוב עבורנו, לאנשים שרוצים לקנות יש עורכת דין מטורפת שהוא נראה לי חנון, כזה שלוקח על עצמו רק דברים קלים. מצד אחד אני רוצה להחליף מצד שני אני לא עושה זאת, לא יודעת למה.
כי אני שונאת להחליף באמצע
כי לא נעים לי ממנו, הוא כבר עשה עבודה
כי האגו שלי מרגיש שאם אני מחליפה זה אומר בעצם שאני מתקפת
אני ממש מרגישה שהוא לא נלחם מספיק עבורנו. מפחד לדבר איתה בטלפון, מפחד להיות יותר אסרטיבי ממנה.
גם אני מפחדת, מפחדת שבגל שטעיתי בעורך דין אני מפסידה עסקה.
אנחנו מרגישים כבר מעל שבוע ששום דבר לא יצא מהקונים האלו עם הבקשות הלא ראליות שלהם, אבל מפחדים להחליף את הקונים. "מישהו כבר הציע הצעה אז אתם צריכים להילחם בכל הכוח" אבל האם זה נכון? האם צריך כל כך הרבה להתקפל? ושוב, האם ההתקפלות הגדולה היא בעיקר כי אין לנו עו"ד כל כך אסרטיבי?
החזרנו את המודעה לאינטרנט והשבוע הגיעו אנשים וצילצלו, בעיר פרטיים שזה כבר דבר טוב. אף אחד לא רצה לתת הצעה אפילו קרובה להצעה של הקונים האלו וכולם חופרים בשכל.
עניין נוסף שמאוד מטריד אותי זה המשכנתא:
לגרור או לקחת חדשה. היועצת אומרת לגרור! אבל העורך דין אומר שזה ממש בעייתי ולא כדאי וכמובן יהיה בעייתי בשלב רכישת דירה מבחינתנו.
האם זה באמת בעייתי או אולי הוא אוהב דברים קלים?
הרי אנחנו שומעים שוב ושוב שגרירת משכנתא זה לא תהליך נדיר כל כך.
מרגישה שכל נושא המשכנתא גם מוסיף לי שצורה משמעותית ללחץ.
כל יום שעובר הוא גם בעייתי עבורנו מבחינת מציאת דירה חדשה. הזמן נעשה קצר יותר, מועד פינוי הדירה נעשה קרוב יותר, מועד הלידה נעשה קרוב יותר וכל הלחץ הזה בטח לא עוזר לי להריון הזה.
אחותי אומרת כל הזמן, עזבי את זה, למה שלא תהני מההריון. לא מספיקה להינות. הכל מלא לחץ.
גם הדירה
גם העסק
גם ששום דבר לא הולך באמת חלק כמו שאני רוצה
אני אמורה לשלוח אולטימטום לקונים לגבי התשלום האחרון, אבל אני מושכת את זה, כי אני ממש לא יודעת מה לעשות.
אני צריכה הפסקה.
אני צריכה החלטות.
אני צריכה איזה סימן ממקום אחר.
זה גדול עלי בכמה מידות.
זהו, כתבתי, לא מרגישה רגועה יותר בכלל.
14:00 מגלה שהעורך דין כבר החליט במקומנו להתייאש. על מכתב מעורכת הדין של הקונים המציעה תשלום אחרון לא הגיוני הוא פשוט ענה תשובה ללא כל עומק של שורה אחת שאומרת: אי אפשר, תנאי התשלום לא מאפשרים למרשי לקנות דירה ולכן העסקה לא יכלה לצאת לפועל.
לא יודעת מה אני מרגישה בקשר לכך
הייתי מצפה שהוא ישלח לך משהו עם יותר בשר והסבר, אבל נראה שפשוט אין לו סבלנות.
אם זה סוף הסיפור? אני לא ממש יודעת. שלחתי לו בחזרה מייל מפורט מה דעתי ומה עליו לעשות, אבל לא נראה לי שהוא האדם הכי אסרטיבי בעולם ולא נראה לי שישי לו סבלנות.
רוצה להירגע, רוצה להאמין שהלך אחד יבוא אחר. הרי החיים לימדו אותי שוב ושוב שהלך אחד יבואו 2 יותר טובים.
בעיקר בשנתיים האחרונות בעבודה שלי, על כל לקוח שהלך, באו 2 משלמים יותר במקום.
כל החוסר ידיעה וכל מה שקורה סביב רק מעצבן אותי יותר.
רוצה לחזור להתרכז בעבודה. רוצה לחזור לישון. רוצה להירגע.
כל בוקר אני קמה ואני אומרת, אולי אני אכתוב על זה, אנקה את זה מהמחשבות, אבל יודעת שזה חזק ממני, לא משנה כמה אני אקליד את זה זה עדיין יהיה לי בראש. מרגישה שכל כך הרבה דברים לא נכונים.
העורך דין
לא יודעת אם הוא בכלל טוב עבורנו, לאנשים שרוצים לקנות יש עורכת דין מטורפת שהוא נראה לי חנון, כזה שלוקח על עצמו רק דברים קלים. מצד אחד אני רוצה להחליף מצד שני אני לא עושה זאת, לא יודעת למה.
כי אני שונאת להחליף באמצע
כי לא נעים לי ממנו, הוא כבר עשה עבודה
כי האגו שלי מרגיש שאם אני מחליפה זה אומר בעצם שאני מתקפת
אני ממש מרגישה שהוא לא נלחם מספיק עבורנו. מפחד לדבר איתה בטלפון, מפחד להיות יותר אסרטיבי ממנה.
גם אני מפחדת, מפחדת שבגל שטעיתי בעורך דין אני מפסידה עסקה.
אנחנו מרגישים כבר מעל שבוע ששום דבר לא יצא מהקונים האלו עם הבקשות הלא ראליות שלהם, אבל מפחדים להחליף את הקונים. "מישהו כבר הציע הצעה אז אתם צריכים להילחם בכל הכוח" אבל האם זה נכון? האם צריך כל כך הרבה להתקפל? ושוב, האם ההתקפלות הגדולה היא בעיקר כי אין לנו עו"ד כל כך אסרטיבי?
החזרנו את המודעה לאינטרנט והשבוע הגיעו אנשים וצילצלו, בעיר פרטיים שזה כבר דבר טוב. אף אחד לא רצה לתת הצעה אפילו קרובה להצעה של הקונים האלו וכולם חופרים בשכל.
עניין נוסף שמאוד מטריד אותי זה המשכנתא:
לגרור או לקחת חדשה. היועצת אומרת לגרור! אבל העורך דין אומר שזה ממש בעייתי ולא כדאי וכמובן יהיה בעייתי בשלב רכישת דירה מבחינתנו.
האם זה באמת בעייתי או אולי הוא אוהב דברים קלים?
הרי אנחנו שומעים שוב ושוב שגרירת משכנתא זה לא תהליך נדיר כל כך.
מרגישה שכל נושא המשכנתא גם מוסיף לי שצורה משמעותית ללחץ.
כל יום שעובר הוא גם בעייתי עבורנו מבחינת מציאת דירה חדשה. הזמן נעשה קצר יותר, מועד פינוי הדירה נעשה קרוב יותר, מועד הלידה נעשה קרוב יותר וכל הלחץ הזה בטח לא עוזר לי להריון הזה.
אחותי אומרת כל הזמן, עזבי את זה, למה שלא תהני מההריון. לא מספיקה להינות. הכל מלא לחץ.
גם הדירה
גם העסק
גם ששום דבר לא הולך באמת חלק כמו שאני רוצה
אני אמורה לשלוח אולטימטום לקונים לגבי התשלום האחרון, אבל אני מושכת את זה, כי אני ממש לא יודעת מה לעשות.
אני צריכה הפסקה.
אני צריכה החלטות.
אני צריכה איזה סימן ממקום אחר.
זה גדול עלי בכמה מידות.
זהו, כתבתי, לא מרגישה רגועה יותר בכלל.
14:00 מגלה שהעורך דין כבר החליט במקומנו להתייאש. על מכתב מעורכת הדין של הקונים המציעה תשלום אחרון לא הגיוני הוא פשוט ענה תשובה ללא כל עומק של שורה אחת שאומרת: אי אפשר, תנאי התשלום לא מאפשרים למרשי לקנות דירה ולכן העסקה לא יכלה לצאת לפועל.
לא יודעת מה אני מרגישה בקשר לכך
הייתי מצפה שהוא ישלח לך משהו עם יותר בשר והסבר, אבל נראה שפשוט אין לו סבלנות.
אם זה סוף הסיפור? אני לא ממש יודעת. שלחתי לו בחזרה מייל מפורט מה דעתי ומה עליו לעשות, אבל לא נראה לי שהוא האדם הכי אסרטיבי בעולם ולא נראה לי שישי לו סבלנות.
רוצה להירגע, רוצה להאמין שהלך אחד יבוא אחר. הרי החיים לימדו אותי שוב ושוב שהלך אחד יבואו 2 יותר טובים.
בעיקר בשנתיים האחרונות בעבודה שלי, על כל לקוח שהלך, באו 2 משלמים יותר במקום.
כל החוסר ידיעה וכל מה שקורה סביב רק מעצבן אותי יותר.
רוצה לחזור להתרכז בעבודה. רוצה לחזור לישון. רוצה להירגע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה