יום רביעי, 23 באפריל 2014

לחשוב אופטימי אפילו שעייפה

חייבת להתחיל את בוקר עם כמה דקות כתיבה. לשחרר. אני יכולה  גם לא לשפוט את עצמי שאני מתלוננת לדף, ההתמקדות עכשיו היא יותר לא להתלונן לבעל.

שבוע 34 מתחיל היום ואני מרגישה מאוד בהריון, רוצה לעבוד בשיא המרץ, להספיק כמה שיותר עד הלידה אבל מה שבאמת קורה זה שאני מאוד עייפה וזה מדאיג אותי, מדאיג אותי שאני אצטרך להפסיק לעבוד עוד לפני סוף החודש התשיעי.

אני יודעת שאני צריכה להוריד הילוך, אין ספק.
אני חושבת שאני צריכה למקד את חודש מאי יותר חכם עם הרבה יותר מרחב נשימה
ולכן לעשות רק את הדברים הקבועים, רק מי שמשלם חודשי.
לוותר על סדנאות.
לעשות את המקסימום להביא 20 שעות עבודה פרטית.
זהו, זה מספיק בינתיים.

לא צריכה להלחיץ את עצמי עם הקורס, זה כנראה לא יגיע לפני שאחזור מחופשת הלידה
או שאולי אני פשוט צריכה להקדיש לזה יומיים. חוששת להוגות בפה מלא אבל מפחיד אותי קצת הקטע הטכני וגם ההוצאות על הקורס מבלי שאני יודעת מה יהיו ההכנסות.
למרות שאין ספק שאני יכולה להגדיר את האתר והתוסף בעצמי ולשלם רק 10$ לעלות את כל הסרטונים לוימאו.
אבל זה באמת כנראה יותר מדי. אני צריכה להוריד לחץ ולא להוסיף.
חוץ מזה שאין מנוס, אני חייבת למצוא כותבת, עוד היום.

חופש גדול
אחרי שנתיים לקחתי לעצמי הפסח הזה חופשה. רציתי להיות עם המשפחה, רציתי להוריד הילוך.
פתאום הרגשתי שאני חייבת את זה לעצמי. ותכל'ס שמתי לב שממש, אבל ממש הייתי צריכה את זה.
יותר עשה לי חשק לחופשת לידה, לקחת קצת חופש מכל העבודה הזו.
מצד אחד אני עצמאית, זו צריכה להיות התשוקה שלי, אני צריכה לקום בבוקר שמחה עם מרץ אין סופי לעשייה. מצד שני כל העשייה המטורפת ולפעמים גם הלא ממוקדת בשנתיים האחרונות מתחילה לגבות את המחיר.
היה בי מקום שהרגיש "כל הכבוד, אפשר להספיק לא רע גם בשעתיים עבודה אם את רוצה ללכת עם הילד שלך לשחק" אבל אז נגמר החופש ושמתי לב כמה זמן הולך ביום הראשון.
אתמול הלך לי כל היום על ניתוח קהל יעד ללקוחות, הרי זה לא הגיוני, להוריד יום שלם על זה.
אתמול שוב הרגשתי שאני עובדת לא ממוקד
שאני יכולה לעשות יותר טוב
שלא הגיוני שאני מבזבזת כל כך הרבה זמן על משהו קטן.

כמהמחשבות יש לי בראש


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה