הבוקר הייתי במפגש נטוורקינג, פעילות הכרחית בעולם העסקים הקטנים.
בשלב מסוים בבוקר ישבתי במעגל עם עוד מספר נשים ושנו בסוגיה
"מה האתגר הגדול ביותר שלך לשנה הקרובה"
אני אמרתי "הלימה בין השירות שאני נותנת לשכר שאני דורשת" נאמרו עוד דברים רבים
ואז, גברת גבוהה במיוחד וצהובת שיער אמרה שהאתגר שלה הוא ללמוד לשלוט על כמות המשימות ולמצוא זמן לכל משימה.
וכן, בדיוק, זו הכותרת. גם אני רוצה "לשחות בים המשימות" כי כרגע אני טובעת.
הפעולה הראשונה שלי היית לעצור את השיח ולשאול "האם כולכן מרגישות כך? האם כולכן טובעות בים המשימות"
אז כן, כל הנשים הרגישו שהם לא מצליחות לכוון את האנייה לחוף מבטחים.
מזגזגות בין האיים ומפספסות את אי השלווה.
המפגש הסתיים וחזרתי הבית. ניקיון זריז כי עוד חצי שעה בדיוק קבעתי פגישה עם אישה יקרה שעושה סדר בעסקים.
כל כך רציתי שהיא תעשה סדר גם בעסק שלי, בלו"ש שלי, בראש שלי, בחיים שלי.
אבל ברור שזה לא עובד ככה, לא באמת חשבתי שזה זבנג וגמרנו, הכנתי את עצמי למערכת יחסים ארוכה.
אבל כנראה לא תהיה, כנראה שכרגע אני צריכה לקחת חופש מיועצים ולעבור לאימון, צריכה שילחו איתי יד ביד ויעזרו לי לעשות סדר.
השנה האחרונה היית מקסימה, עשיתי בה דברים שלא חשבתי שאעשה מעולם. המירוץ למעבר מעוסק פטור למורשה הושג עוד לפני שהספקתי לשים לב. לקוחות חדשים, הרצאות, סדנאות.
דלתות מרתקות שנפתחו, אנשים חדשים שהכרתי, וערימות של ידע שצברתי.
התאהבתי בשיווק ועדיין מרגישה פחות נוח בעמדת המכירות, גיבשתי קונספט, למדתי לענות על השאלה "מיהו הלקוח האידאלי שלך", עמדתי מול 50 איש ומול 80 והרצתי. תכל'ס, אחלה שנה.
אבל השנה גם כמעט הרסתי לעצמי את הזוגיות מרב עבודה עד השעות הקטנות, דיי הרסתי לעצמי את הגוף עם תזונה זוועתית ומינימום כושר גופני.
עבדתי ללא הפסקה, בלי נהלים מסודרים, בלי התחלה וסוף.
קופצת ממשימה למשימה ולא מסיימת כלום עד הסוף, בורחת מהדברים שפחות כיף לעשות ומבזבזת שעות בדברים שקל לי אבל לא תמיד מקדמים אותי.
מתקשה להגיד לא על דברים לא משתלמים, לא מקדמים או שסתם פשוט לא מתחשק לי לעשות ואז מוצאת את עצמי מבזבזת יותר מדי זמן או יוצאת חומוס.
ושיתופי פעולה... זה בכלל היה כישלון גמור, הרי אני בכלל עדיין לא מוכנה לחלוק סדנה / קורס / הרצאה עם עוד אדם. עוד פגישה ועוד פגישה ולא יוצא כלום.
כנראה גם בגלל שאני לא אוהבת לשווק דברים כאלה, רוצה שזה יקרה מעצמו.
אז מה אני רוצה מעצמי? איך אני הולכת להתמודד עם כל זה?
לא יודעת... נישן על זה לילה... אולי מחר אני יהיה יותר חכמה
תמונה: http://www.flickr.com/photos/khrawlings/
בשלב מסוים בבוקר ישבתי במעגל עם עוד מספר נשים ושנו בסוגיה
"מה האתגר הגדול ביותר שלך לשנה הקרובה"
אני אמרתי "הלימה בין השירות שאני נותנת לשכר שאני דורשת" נאמרו עוד דברים רבים
ואז, גברת גבוהה במיוחד וצהובת שיער אמרה שהאתגר שלה הוא ללמוד לשלוט על כמות המשימות ולמצוא זמן לכל משימה.
הפעולה הראשונה שלי היית לעצור את השיח ולשאול "האם כולכן מרגישות כך? האם כולכן טובעות בים המשימות"
אז כן, כל הנשים הרגישו שהם לא מצליחות לכוון את האנייה לחוף מבטחים.
מזגזגות בין האיים ומפספסות את אי השלווה.
המפגש הסתיים וחזרתי הבית. ניקיון זריז כי עוד חצי שעה בדיוק קבעתי פגישה עם אישה יקרה שעושה סדר בעסקים.
כל כך רציתי שהיא תעשה סדר גם בעסק שלי, בלו"ש שלי, בראש שלי, בחיים שלי.
אבל ברור שזה לא עובד ככה, לא באמת חשבתי שזה זבנג וגמרנו, הכנתי את עצמי למערכת יחסים ארוכה.
אבל כנראה לא תהיה, כנראה שכרגע אני צריכה לקחת חופש מיועצים ולעבור לאימון, צריכה שילחו איתי יד ביד ויעזרו לי לעשות סדר.
השנה האחרונה היית מקסימה, עשיתי בה דברים שלא חשבתי שאעשה מעולם. המירוץ למעבר מעוסק פטור למורשה הושג עוד לפני שהספקתי לשים לב. לקוחות חדשים, הרצאות, סדנאות.
דלתות מרתקות שנפתחו, אנשים חדשים שהכרתי, וערימות של ידע שצברתי.
התאהבתי בשיווק ועדיין מרגישה פחות נוח בעמדת המכירות, גיבשתי קונספט, למדתי לענות על השאלה "מיהו הלקוח האידאלי שלך", עמדתי מול 50 איש ומול 80 והרצתי. תכל'ס, אחלה שנה.
אבל השנה גם כמעט הרסתי לעצמי את הזוגיות מרב עבודה עד השעות הקטנות, דיי הרסתי לעצמי את הגוף עם תזונה זוועתית ומינימום כושר גופני.
עבדתי ללא הפסקה, בלי נהלים מסודרים, בלי התחלה וסוף.
קופצת ממשימה למשימה ולא מסיימת כלום עד הסוף, בורחת מהדברים שפחות כיף לעשות ומבזבזת שעות בדברים שקל לי אבל לא תמיד מקדמים אותי.
מתקשה להגיד לא על דברים לא משתלמים, לא מקדמים או שסתם פשוט לא מתחשק לי לעשות ואז מוצאת את עצמי מבזבזת יותר מדי זמן או יוצאת חומוס.
ושיתופי פעולה... זה בכלל היה כישלון גמור, הרי אני בכלל עדיין לא מוכנה לחלוק סדנה / קורס / הרצאה עם עוד אדם. עוד פגישה ועוד פגישה ולא יוצא כלום.
כנראה גם בגלל שאני לא אוהבת לשווק דברים כאלה, רוצה שזה יקרה מעצמו.
אז מה אני רוצה מעצמי? איך אני הולכת להתמודד עם כל זה?
לא יודעת... נישן על זה לילה... אולי מחר אני יהיה יותר חכמה
תמונה: http://www.flickr.com/photos/khrawlings/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה