סוף היום. לילה. בסך הכל היה אחלה יום. אפילו יום מרגש.
ביום שני הייתה לי פגישה "אחת על אחת" מעניינת. נכנסתי למשרד החביב של א וישר אמרתי " וואו, איזה משרד חמוד, איך מתחשק לי כזה" והתשובה הייתה "מתחשק לך? אז קדימה בואי נחלוק" השיחה המשיכה וההצעה נשמע מפתה מרגע לרגע. בלי התחייבות. בואי תנסי. אין בעיה תקבלי את הימים שנוח לך ועוד.
ידעתי שברגע שהאיש ישמע את זה הוא ישר יקפוץ "כן,/ ברור שאת הולכת על זה" הוא לא מתעניין בעמה זה עולה? האם זה לא בעייתי שצריך לנסוע לשם ברכב ואז זה אומר שהוא חוזר למוניות שירות לתמיד. ועוד נתוני לוגיסטיקה חסרי חשיבות מבחינתו.
כעל שחשבתי על כך במהלך החג הרעיון נשמע מפטה יותר ויותר. עונה על הפחד הכי גדול שלי. תנסםי, אם לא ילך, תלכי.
טיול מקסים ליד הים, בירה, שלווה ואני מלאה התרגשות לפני התחלה חדשה.
ואז מגיע הערב, השפעתה הנהדרת של הבירה בים התמוססה וההיא שקודחת לי בתוך המוח אומרת "טוב, חבל על הזמן, תעשי משהו"
בתחילת ספטמבר הבטחתי לעצמי שאני מורידה הילוך עם לקוחות החודש ומסיימת מליון משימות שעלי לעשות. מיותר לאמר שספטמבר כמעט נגמר ואני אפילו לא וחצי מהמשימות.
לא רק זה, אני דואגת
ת להוסיף לעצמי כל פעם משימות חדשות.
עשיתי עכשיו חישוב של ההחנסה לאוקטובר מלקוחות חתומים וקיבלתי שוק, כלום וחצי, את אותו סכום אני צריכה להכניס החודש גם ממזדמנים ויותר, כי החודש יש הרבה יותר הוצאות חדשות.
כמובן שזה הכניסו אותי ללחץ נוראי. אמרתי שבספטמבר אני אפתח קבוצה ולא עשיתי כלום בקשר לזה חוץ ממשפט אחד. אני חייבת לקדם את ההדרכות האישיות ולא עשיתי שום פרסום בנושא ואני מקדיש המון זמן על לקוחות שבקושי משלמים ואנשים ששותים לי את הדם.
היום חשבתי על רעיון מעניין. למכור הדרכת המשך מצולמת למי שמגיע אלי להדרכה. מה שנשאר זה להכין המון הדרכות שכאלה.
ברור לי שאני חייבת להתחיל למכור הדרכות דיגיטליות אחרת אני בבעיה של זמן.
מסתבר שהכל ברור לי, אבל מה עם עשייה?
כותבת את המילים האלה ומרגישה שאני צריכה גם לפרגן לעצמי קצת, בכל זאת אני בעשייה כל הזמן. אבל יודעת שכדאי וצריך לנהל את זה טוב יותר.
צריכה לחשוב על הכל
צריכה להתחיל לתכנן באופן מובנה יותר
צריכה ללמוד עוד המון דברים, הרבה מהם טכניים.
צריכה
רוצה
לחוצה
יכולה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה