לפני שנה וחצי פתחתי עסק עצמאי
לא ממש התכוונתי ולקח לי המון זמן מאז שהרעיון עלה והתחיל להתבשל עד שת'כלס זה יצא לפועל
רק בספטמבר 2012 שילדי הקטן נרשם לגן, רק אז הייתה לי האפשרות להיכנס לכל הנושא הזה בכל הכוח.
ואין ספק שנכנסתי בנושא בכל הכוח, פתחתי דף פייסבוק, הקמתי אתר וכמובן בלוג,
הלכתי לפגישות נטוורקינג ונעשיתי פעילה בקבוצות ופורומים שונים ומה קרה? קרה... והרבה...
הלקוחות הגיעו, הפידבקים הגיעו, והכי חשוב הלקוחות הגיעו.
בהתחלה במחירים עלובים ואחר כך, לאט לאט המחירים עלו
לא. הם עדיין לא במקום שאני רוצה, המספרים רחוקים מאוד מהמספרים שאני אמורה להגיע אליהם ואין ספק שהם לא מייצגים את נפח העבודה הניתנת.
יצרתי תדמית מאוד מעניינת של אשת עסקים סופר מבינה
אבל איך אני מרגישה מבפנים?
איך יהודית אומרת? "דברים שרואים משם לא רואים מכאן"
כי בחודש האחרון? אפילו בחודש וחצי האחרון?
התעייפתי, פתאום אין לי כבר כוח, המרץ ירד, התפוקה ירדה.
יושבת וחושבת על השנה שחלפה ורואה רק את הכישלונות, רק את הטעויות.
כל שיתופי הפעולה שהתחלתי להקים לא יצאו לפועל, למה ? בגללי! בגלל פחדים שלי
אני לא יודעת מספיק?
איך אני אעשה את זה?
מה אני עושה מבחינה טכנית?
מתי החלק של הצד השני נגמר ושלי מתחיל?
והסיבה העיקרית - אני האדם הכי מבולגן שאני מכירה
דברים נוספים עולים וממלאים את מחשבותיי
דברים שלוקחים אותי אחורה, אין ספק.
הנכשל בבגרות בלשון זוקף שוב ושוב את ראשו המכוער והורס לי בלי לשים לב.
ו - נכנסת היכן שמקומה לא קיים וי' נשלפת בכל הזדמנות
ו - נכנסת היכן שמקומה לא קיים וי' נשלפת בכל הזדמנות
הא' בהתחלה למחר וה-ש' ... אך הש'
ואני הרי מתפרנסת ממילים
מה קרה לה לאותה ילדה שקראה אלפי ספרים בילדותה?
זו בגמרה ספר ביום? לאן הלכו להם כל המילים?
ועוד אבן נגף רצינית, הישיבה על השקל
החשש להוציא, לשלם, לקנות, להשקיע
יודעת, יודעת טוב מאוד שבשביל להרוויח צריך להוציא, צריך לשלם
ככל שמרוויחים יותר מוציאים יותר
ואני הרי רוצה להרוויח יותר, הרבה יותר ואפילו עוד קצת.
יודעת שנושא הכסף אצלי הוא דו כיווני, אחת הבעיות הגדולות זה שאני מחליטה שהמחשבות שלי תקפות גם ללקוחות שלי
וכך, בלי לשים ב אני מתחילה להיכנס להם לראש ולהחליט עבורם "למה שהיא תשלם על זה" ו "חראם, אין לה כסף" וגם "טוב זו, זו שאלה קטנה אני אענה בחינם"
ומה? ולמה? ומי החליט? אני זו שקובעת את המחירון
אני זו שמחליטה כמה אני רוצה לקבל
ואני זו שיודעת שכל מה שחסר זה רק הביטחון שבו אני אומר את המחיר.
אך, כמה עבודה יש לי לשנה הקרובה ולא, אני לא ממש יודעת מהיכן אני רוצה להתחיל
רשימת הדברים שאני רוצה לעשות בשנה הקרובה מתחילה בשורה מספר אחת ואני אפילו לא יודעת אם היא נגמרת בשורה 100.
רשימה מהסוג שרק כותבים אותה מקבלים כאב ראש, שכבר במהלך הכתיבה מבצבץ לו ייאוש כי מי לעזאזל יכול לעשות כל כך הרבה דברים בזמן כל כך קצר?
צריך לעשות עבודה רוחנית וגופנית, צריך לקדם את העסק, עוד מיילים ועוד לייקים ועוד.....
ומה שמתחשק לי באמת זה לנשום. לנשום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה