כל הראש שלי מלא מחשבות וכולם סביב "אני לא מספיקה" "איך לא מתחשק לי" ועוד נו נו נו לעצמי.
מחר יום כיפור, כמעט שכחתי מזה, עם שלל המשימות כבר הכנתי לי לוז משימות לשבת.
ברור שידעתי שיום כיפור בשבת אבל המשימות תופסת יותר מקום בראש.
השעה תשע ועדיין לא התחלתי לעבוד, העיקר שילמתי ליועצת והכנו לו"ז לבוקר שנראה נהדר על הנייר אבל לא ממש יוצא לפועל.
מה שבאמת מתחשק לי לעשות היום זה לנקות את הבית, מוזר, נכון, הרי זה אחד הדברים השנואים עלי אבל אני מרגישה שניקיון של הבית ואחר כך טיהור יהווה גם ניקיון פנימי.
יודעת שעכשיו, החודש הזה, החודש שהשקט יחסית זה הזמן לנקות את כל המשימות מהשנה שעברה, להתמקד ולהתחיל לחשוב על השנה הבאה.
מיום ראשון זה השמן להתחיל לשווק במרץ את הדברים לשנה הבאה. את המוצרים החדשים.
אבל מתחשק לי יומיים לעצמי, ללכת לים, לשתות קפה, לנוח.
הטעות הכי גדולה זה שאני כל הזמן מבטיחה דברים לאנשים ללא עלות וזה רק מוסיף לי עוד ועוד משימות.
למה אני עושה את זה? רק אלוהים יודע. בגלל חובר ביטחון עצמי, סביר להניח.
די, לא מתאים, הרי בסופו של דבר אם לא משלמים לי אין לי מוטיבציה לעשות.
כל התקופה הזו מלווה בעשרות החלטות והלקאה עצמית.
אולי השנה אני אחליט דברים אחרים?
שזה בסדר לשתות 3 קפה ביום, כי ככה נעים לי.
שמספיק לאכול נורמלי זה לא חייב להיות בלי חיטה ובלי גבינה.
שאני יכולה להרשות לעצמי חצי יום חופש בשבוע.
שכל הכבוד לי על מה שאני עושה.
שזה בסדר ואפילו מעולה לתפוח לעצמי מדי פעם על השכם.
ואם ממש קשה לי ולא כיף לי אני לא באמת חייבת להמשיך עם השירות הזה או הלקוח הזה.
שמגיע לי הכסף שמשלמים לי ואפילו קצת יותר.
שאני רוצה מרחב לנשימה.
מחר יום כיפור, כמעט שכחתי מזה, עם שלל המשימות כבר הכנתי לי לוז משימות לשבת.
ברור שידעתי שיום כיפור בשבת אבל המשימות תופסת יותר מקום בראש.
השעה תשע ועדיין לא התחלתי לעבוד, העיקר שילמתי ליועצת והכנו לו"ז לבוקר שנראה נהדר על הנייר אבל לא ממש יוצא לפועל.
מה שבאמת מתחשק לי לעשות היום זה לנקות את הבית, מוזר, נכון, הרי זה אחד הדברים השנואים עלי אבל אני מרגישה שניקיון של הבית ואחר כך טיהור יהווה גם ניקיון פנימי.
יודעת שעכשיו, החודש הזה, החודש שהשקט יחסית זה הזמן לנקות את כל המשימות מהשנה שעברה, להתמקד ולהתחיל לחשוב על השנה הבאה.
מיום ראשון זה השמן להתחיל לשווק במרץ את הדברים לשנה הבאה. את המוצרים החדשים.
אבל מתחשק לי יומיים לעצמי, ללכת לים, לשתות קפה, לנוח.
הטעות הכי גדולה זה שאני כל הזמן מבטיחה דברים לאנשים ללא עלות וזה רק מוסיף לי עוד ועוד משימות.
למה אני עושה את זה? רק אלוהים יודע. בגלל חובר ביטחון עצמי, סביר להניח.
די, לא מתאים, הרי בסופו של דבר אם לא משלמים לי אין לי מוטיבציה לעשות.
כל התקופה הזו מלווה בעשרות החלטות והלקאה עצמית.
אולי השנה אני אחליט דברים אחרים?
שזה בסדר לשתות 3 קפה ביום, כי ככה נעים לי.
שמספיק לאכול נורמלי זה לא חייב להיות בלי חיטה ובלי גבינה.
שאני יכולה להרשות לעצמי חצי יום חופש בשבוע.
שכל הכבוד לי על מה שאני עושה.
שזה בסדר ואפילו מעולה לתפוח לעצמי מדי פעם על השכם.
ואם ממש קשה לי ולא כיף לי אני לא באמת חייבת להמשיך עם השירות הזה או הלקוח הזה.
שמגיע לי הכסף שמשלמים לי ואפילו קצת יותר.
שאני רוצה מרחב לנשימה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה